לתערוכות בוגרים אין שמות. שמות תערוכות נגזרים מתוך תזה שנבחרה מראש, סביבה נוצרו או נאספו היצירות בתערוכה. אולם תערוכות בוגרים לא נועדו להציג תזה, נושא מגובש, או סוגייה למחשבה; היצירות המוצגות בהן הינן תוצר של תהליך יצירה אישי, שלא הוכפף לרעיון או נושא חיצוני. כך, תערוכות בוגרים הן לרוב הטרוגניות מאד, ותהליך הצפיה לא פעם מונע מתוך ניסיון "לסמן" את היצירות המוצלחות. תערוכת הבוגרים הראשונה של המחלקה לאמנויות בקמפוס אילת מצליחה, כך נדמה לי, לעשות את הבלתי אפשרי, ולייצר במוחו של הצופה קשר הדוק בין היצירות, שכמו קורא לתערוכה בשם: חשיפה.
חוויית הצפייה שינתה את פניה בעידן הנוכחי, ולצידה השתנו גם חלק מאפשרויות התצוגה. הפורמט האינטרנטי שנכפה עלינו, מייצר הצבה שוויונית, שבתורה מאפשרת לצופה לשזור בתודעתו נרטיב מתמשך, בו כל יצירה לוקחת חלק שווה ערך. עבורי, השיטוט האינטרנטי בין העבודות מאפשר צפייה סבלנית, מתארכת ושקטה, תוך צלילה לעולמו הפנימי של כל אחד ואחת מן האמניות.
אני מודה, לא כך קיווינו לחגוג את תערוכת הבוגרים הראשונה בקמפוס אילת. אך לצד זאת, אני מצהירה בהפתעה ובשמחה שמדובר באחת התערוכות המרגשות שראיתי, ושהצפייה האינטרנטית זימנה לי חוויה חזקה – לה לא ציפיתי. אני מלאת גאווה בסטודנטים שהצליחו להתמסר לתהליך תובעני של יצירה בתקופה כל כך מאתגרת, ואני מברכת אתכם, ומודה לכם, בוגרים יקרים – עלו והצליחו!
ד"ר רונית מילאנו,
ראש המחלקה לאמנויות
קמפוס אילת