אינגה קרוז

הסוסות אותן אינגה מציירת נובעות ממקור בו מעורבים זכרונות ילדות, סיפורי אגדות, מיתוסים, ומפגש עם היומיום. היא בו-זמנית רואה אותן כמשקפות צדדים שונים באישיותה, וגם מתבוננת בהן כחיות אמיתיות, על המנעד שבין הטבעי למבויית. בעתיד אינגה שואפת לטפל בסוסים באופן מקצועי. מתוך התמודדותה היומיומית עם לקות שמיעה המלווה אותה מגיל צעיר, המפגש עם הסוסים והרכיבה עליהם מאפשרים לאינגה מרחב של תקשורת ישירה שהוא מעבר למילים. ובהמשך לכך, ציור הסוסות מאפשר בעצמו מפגש עם חופש אמיתי.

"דברים שהחברה ו/או אני מגדירה כרע או כנגד 'חוקי-הטבע' החברתיים הלא כתובים, אני רוצה לפרוץ אותם. לפרוץ את הגבולות שהציבו לי ואת הגבולות שהצבתי לעצמי שלא במודע. בנוסף, יש גם ניסיון לפרוץ לעולם, לנפץ את הבועה שיצרתי לעצמי, בילדות כאשר חוויתי חרם חברתי וסבלתי מבריונות והצקות. אני מציירת מהרגש, שמה מוזיקה ומציירת מה שאני מרגישה. יש בציורים אופי עדין, אך בו-זמנית גם מראה נוכחות ועוצמה. בעיניי סוס זו חיה אצילית, חזקה יפה ומלאת עוצמה, חופשיה ובעלת ביטחון עצמי."